<h1>ארחות חיים הלכ' יבום סימן ד'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ראובן שהיה נשוי שתי נשים והיתה אחת מהן אסורה לשמעון באיסור ערוה ומת ראובן ונפלו לפני שמעון ואין שם אח אלא הוא [שתיהן] פטורות מן החליצה ומן היבום. ואם היתה איסור מצוה או איסור קדושה חולצת ולא מתיבמת. אי זהו איסור מצוה שניות דרבנן איסור קדושה כל חייבי לאוין. עכ"ל הר"י.
<h2>דף כ.</h2>
ראובן שהיה נשוי שתי נשים והיתה אחת מהן אסורה לשמעון באיסור ערוה ומת ראובן ונפלו לפני שמעון ואין שם אח אלא הוא [שתיהן] פטורות מן החליצה ומן היבום. ואם היתה איסור מצוה או איסור קדושה חולצת ולא מתיבמת. אי זהו איסור מצוה שניות דרבנן איסור קדושה כל חייבי לאוין. עכ"ל הר"י.
<h2>דף מא.</h2>
אסור ליבם לישא קרובת זקוקתו כגון אמה ובתה עד שתתיבם לאחד מן האחין או שיחלוצו ותסור זיקתו מעליה ויכול אחר כן לישא כל קרובותיה אע"פ שכולן אסורות על אחיו (עד שיחלוץ או ייבם) [שחלץ או יבם]. כתב הרמב"ם ז"ל כל מקום שארז"ל בהלכות אלו שתי אחיות אחד שתי אחיות או אשה ובתה ובת בנה וכיוצא בהן ר"ל שתי נשים שהאחת מהן ערוה על האחרת ואי איפשר לישא שתיהן משום ערוה וכן כל מקום שנאמר אחות אשתו או אחות יבמתו אחד אחותה או אמה או בתה ר"ל אחת מקרובותיה שהן ערוה עליו.
<h2>דף מא:</h2>
תנו רבנן יבמה (בת) שלשה חדשים [הראשונים] נזונית משל בעל מכאן ואילך אינה ניזונית לא משל בעל ולא משל יבם. עמד בפני ב"ד [וברח] ניזונת משל יבם. והגיה הר"ף ז"ל. ואפי' ברח מחמת אונס כדפי' ר"ת ז"ל. נפלה לפני יבם קטן ודאי אינה נזונת משל יבם משל בעל מהו. נחלקו בה רב אחא ורבינא חד אמר נזונת וחד אמר אינה נזונת. והלכה אינה נזונת דמן השמים קנסוה והא דאמרינן דיני בורח ר"ל דוקא כשנתרצה ליבם וברח אבל לא נתרצה אלא לחלוץ ולא ליבם אין נראה שבענין זה היו מתקנין לה [חכמים] מזונות משל יבם. והגיה הר"ף ז"ל וצ"ע ברב אלפס ז"ל ע"כ. ודוקא ברח אבל לא ברח כיון שישנו בפנינו ונתרצה ליבם בשביל זמן מועט אין נראה שמתקנין לה מזונות.
